אתם מרבים לשאול אותנו לאחרונה מה זה יין ביו דינאמי אז אמנם את כל התורה ממש לא נצליח להביא כאן, אבל רקע כללי לרעיון ולכוונה של החקלאות הביו דינאמית, את זה לפחות ננסה. 

החקלאות הביו דינאמית היא הגות מאת רודולף שטיינר, שגם המציא את הגישה האנתרופוסופית לחינוך שכבר נעשתה יותר מוכרת בשנים האחרונות. הוא היה פילוסוף וארכיטקט אוסטרי ומירב פועלו היה בשנים 1910-1925. 

הגישה הביו-דינאמית היא גישה הוליסטית ואתית שמשלבת בתוכה פילוסופיה, אקולוגיה ופרקטיקה לכל מה שקשור לעבודה עם האדמה ותוצריה בעולם המזון.

יש היום כמה גישות לחקלאות אקולוגית ופורה והן כולן משלבות שלוש עקרונות בסיס חשובות מאוד :

• עבודה במעגל סגור ככל שניתן 
• מגוון ביולוגי גדול ככל שניתן
• פוריות קרקע ופוריות במשק

בסופו של יום יש כמה גישות ודרכים לממש את העקרונות האלה ונראה שהיום, הגישה של הביו דינמיקה סוחפת אחריה הרב חקלאים שמעידים על תוצאות אמת בשטח. 

החקלאות הביו-דינאמית מבוססת על עונתיות ועל המחזור הירחי. הפילוסופיה שלה אומרת שיש בעצם את החומר - את הארצי - ויש את הרוח - הקוסמי. ובשביל שמשהו יעבוד בשלמותו הוא צריך איזון וחיבור בין השניים. בעייניה של הביו-דינמיקה יש אלמנטים מסוימים שצריך שיתקיימו בקרקע ובעולם כדי שהקוסמי יוכל להיות מתווך אל תוך הצמח והאדמה - אל תוך הארצי - בצורה הטובה ביותר. ולכן זה לא רק מה עושים אלא גם מתי ואיך עושים. 

ולכן העונות והמחזור הירחי הם שמנחים את הזמנים לפעולות השונות בכרם, ביקב ובמשק בכלל. על פי הירח והכוכבים, מדי שנה, נוצר לוח שנה ביודינאמי שמציין תזוזות מסוימות של הירח ושל כוכבים ספציפיים ואלה אמורים לתת אינדיקציה אבל כמובן, הם גם מאוד נתונים לפרשנות אישית מתוך ניסוי ותהייה. זה מסביר קצת את ה"מה" של הביו-דינאמיקה. עכשיו נדבר במבט רחב על האיך. 

אם נחזור לשלוש הנקודות שרשומות למעלה - מעגל סגור, מגוון ופוריות - יש לביו-דינמיקה כמה דרכים לממש אותן. 

מעגל סגור מבקש להתייחס למשק או לחווה או ליקב כאורגניזם חי ולנסות להפוך אותו כמה שניתן לאורגניזם שלם. הביו-דינמיקה מדברת באופן יסודי ובסיסי על שילוב של חיות כדרך קבע. היא עושה שימוש בזבל חיות (כלומר, קקי!) ובזבל מהצומח (זמירות של גפנים למשל, שאריות אוכל ועלים) כדי לייצר קומפוסט שיחזור לקרקע ויעניק לו פוריות. היא משתמשת בצמחים ומריכיבם טבעיים אחרים כדי לייצר תכשירים שמיועדים לריסוס וטיפול בצמחייה במטרות שונות ועם זמנים שונים בשנה. יקב גוט אוגאו למשל הם מהמשקים הבודדים שלנו שיש להם חיות משלהם. רוב האנשים יעבדו עם שכן או מישהו באיזור שיש לו חיות ולאו דווקא יחזיק חיות משלו. 

שימו לב שהרבה מהנושאים האלה שמאפשרים את רעיון המעגל הסגור כבר נוגעים בעקרונות האחרים גם. חיות משק נוגע במגוון ביולוגי ופוריות רקרע גם, וככה גם לגבי צמחייה שגדלה לתכשירים. ייצור קומפוסט חי וחומרי הזמנה טבעיים אחרים מתייחס לפוריות הקרקע וכן הלאה. הכל קשור בהכל. 

התכשירים והקומפוסט שמיוצרים בחקלאות הביו-דינמית לא רק מיועדים לשמר את הקרקע. הגישה בביו-דינמי היא לחזק ולשפר את הקרקע ואת האורגניזם בשלמותו. יודית בק מדברת הרבה על שינוי האקלים למשל ומספרת שמאז שעברה לחקלאות ביו-דינמית ב 2005 היא מרגישה שהגפנים שלה חזקות יותר ויכולות לעמוד באקלים המחמיר והמאתגר משנה לשנה. וזה גם אחד היסודות שמבדילים את הביו-דינמי למשל מהאורגני. אורגני זה בעיקר שיטה חקלאית של מה אפשר או אי אפשר לעשות ולשים במשק. ביו-דינמי זוהי דרך חיים שמבקשת להביא את החלקאי למודעות כלפי עשייתו ואדמתו ולטפח קצב שהוא לא זה שמכתיב האדם אלא זה שמכתיב הקוסמוס. זוהי שיטה מרתקת שמצריכה קהילתיות ויוצרת בריאות גם לקרקע וגם לאלו שניזונים ממנה. 

יש משפט שמייקל פולן כתב בספרו האחרון על שינוי תודעה - המיסטי והמדעי תמיד הועמדו בקצוות שונים ומנוגדים אבל כשמחליטים לשים אותם יחד אפשר כנראה להגיע למקומות מופלאים. הביו-דינמיקה בהחלט יש בה גם מדע וגם מיסטיקה. יש לה קווים מחברים לעולמות האסטרולוגיה הסינית ומרפואות המזרח. וכל מי שאנחנו מכירות שמתמש בשיטה הזו מעיד שהיא חיזקה לו את הקרקע ואת הצמחים בצורה חד משמעית. 

 כמעט כל היצרנים שלנו באוסטריה ובאיטליה עובדים בחקלאות ביו-דינמית: יודית בק, גוט אוגאו, אנה ומרטין ארנדורפר, ספ מוסטר ויקב וורליץ, יולה רבסקו, ואלי יוניטה, פודרה פראדארולו וסטפנו ביקב דה פרמו. בגאורגיה עובדים בחקלאות טבעית שהיא בגדול השיטה המסורתית ביותר שלימים נכתבה בספר על ידי הפילוסוף מאסאנובו פוקוקה ועליה בכתבה נפרדת בהמשך.